The Role of the Supreme Court in Israeli Politics
This blog post explores the role of the Supreme Court in Israeli politics. It discusses how the court is not responsible for making policy, but does intervene when necessary to protect the rights of the people.
נדב איל Nadav Eyal
Columnist, @yediotahronot and @ynet. International affairs, ME and some of the rest. Commentator @newsisrael13 TV. *Author: #Revolt, @eccobooks, 2021.
-
זו לא הטענה כמובן. שקר.
— נדב איל Nadav Eyal (@Nadav_Eyal) March 4, 2023
ביהמש לא יכול לקבל החלטות במקום הכנסת. הוא לא קובע מדיניות. אין לו את כלי הרשות המבצעת. רוב מוחלט של %99.9 ויותר החלטות של הממשלה ושלוחותיה עוברות ללא כל ערר לביהמש. ביהמש מתערב במצב של חוסר סמכות, חוסר סבירות קיצוני, פגיעה בזכויות וכו'- כדי להגן על העם. pic.twitter.com/IANUj9oyXJ -
רוטמן בראש וראשונה בור. ביהמש הם חלק מהמערכת המדינתית שיצר העם. זה לא "העם" מול "ביהמ"ש". רשויות שונות במדינה דמ' פועלות להגשים יחד את תכלית המדינה ככלי: חיים טובים, בטוחים, שמתקיימים בהם חירות, היעדר שרירותיות שלטונית, שלטון החוק. ביהמש מבטא את רצון העם כאשר הוא שופט לפי דין.
— נדב איל Nadav Eyal (@Nadav_Eyal) March 4, 2023 -
במילים אחרות: הכנסת היא נציג הריבון, ומבטאת את רצונו בחוקים. ביהמש מיישם ומפרש את החוקים הללו, ויוצר דין בעצמו (במדינת משפט מקובל) כך שרצון העם יתממש. לכאורה, הרשות המבצעת מוציאה לפועל מדיניות, תמצית של רצון רוב הציבור. זה שנתן לה את הכוח לכך. כל אלה משרתים את הציבור כולו, העם.
— נדב איל Nadav Eyal (@Nadav_Eyal) March 4, 2023 -
העם איננו רוב העם. עוד עיוות רוטמני.
— נדב איל Nadav Eyal (@Nadav_Eyal) March 4, 2023
העם הוא *כלל הציבור*. גם החלש והמוחלש ביותר. ומשום שהציבור הוא קבוע, והוא הריבון, והרוב משתנה ולכן גם הפעלת המדיניות משתנה - אנחנו רוצים רשויות שיגוננו על זכויות יסוד של *העם* שהוא כולם. זו הבעיה עם "משילות". ההנחה שהעם הוא הקואליציה. -
ההגנה נעשית במגוון דרכים. בחוקים של הכנסת. בדין שנקבע בביהמ"ש. אבל לכנסת בישראל אין כוח להוציא צו שעוצר פעולת רשות מבצעת שפוגעת בעם ובזכויותיו. לביהמ"ש יש זכות וחובה לעשות זאת. הוא מופקד על הגנת העם מפני האפשרות של חוסר סמכות/חוקיות כלשהי בידי הרשות המבצעת או הכנסת.
— נדב איל Nadav Eyal (@Nadav_Eyal) March 4, 2023 -
זו איננה עריצות המיעוט, כפי שמנחם בגין היה מסביר לבור רוטמן. זוהי הגשמת הרעיון של שלטון חוק. אצל הרוטמנים, אין "שלטון חוק" אלא "שלטון הקואליציה". הסיבה שיש ביטוי כזה, שלטון חוק, הוא שיש מרחב גבוה ומכריע ומגביל את שאיפות הרוב/בעלי הכוח הנוכחיים. לדוג' זכותנו לחיים, כבוד, חירות.
— נדב איל Nadav Eyal (@Nadav_Eyal) March 4, 2023 -
אני מרגיש מגוחך שהגענו למצב שבו יור ועדת חוק חוקה ומשפט של הכנסת ממלא את השיח הציבורי בהבלים, אין מילה אחרת, ואז צריך לכתוב שרשורים ארוכים. האם ביהמש האמריקני שהכריע בבראון נ' ועדת החינוך היה "עריצות המיעוט"? או ביהמש שהכריע על נישואין חד מיניים? או אצלנו אליס מילר? כמובן שלא.
— נדב איל Nadav Eyal (@Nadav_Eyal) March 4, 2023 -
השיח של לוין וכו' הוא מלכודת, שבה ביהמ"ש מצוירים תמידית כמוסדות זרים וחיצוניים לכלל הציבור. לא חלק מהמערכת הדמוקרטית אלא משהו שמגביל אותה. זו המשגה שקרית. העם איננו קואליציה רגעית. העם הוא כלל הציבור בכל רגע נתון. ואם זוכרים את זה, מבינים מדוע הפיכות בכוח רוב הן רעיון רע.
— נדב איל Nadav Eyal (@Nadav_Eyal) March 4, 2023